מטרתו של חוק הירושה לקבוע מנגנונים שנועדו לכבד את רצונו של האדם באשר לרכושו ולקבוע מי יהיו יורשיו. לצורך כך קבע החוק סוגי צוואות ודרכים לעריכתה. על הצוואה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק ואילולא כך לא תכובד צוואתו של האדם.
אין חובה לכתוב צוואה ולמעשה והחוק קובע במקרים כאלו מי יהיו היורשים עפ"י דין עפ"י מעגלים קבועים מראש. בשל ברירת מחדל זו, אדם שלא יותיר אחריו צוואה יתכן שיורשיו יהיו כאלו אשר אינו מעוניין להוריש להם דבר או כאלו שלא היו בקשר אתו בחייו.
בחוק מנויות מספר סוגי צוואות:
- צוואה בכתב יד- אף שההליך פשוט מאוד, הוט טומן בחובו סיכונים רבים. על הצוואה להיכתב בכתב ידו של האדם ללא צורך בעדים, נושאת תאריך כתיבתה וחתימתו עליה. על צוואה זו ניתן לערער בקלות, שכן לא ניתן להוכיח שנכתבה כשהיה המצווה לבדו, ללא השפעה בלתי הוגנת, כפייה או עושק. בנוסף קיים קושי במקרים מסוימים להוכיח כשירותו של אדם בזמן כתיבת הצוואה שכן נעשתה ללא נוכחות עדים.
- צוואה בעל פה- צוואה זו מתאימה למקרים ספציפיים בלבד ומחייבת עמידה בהוראות החוק הקפדניות ביחס אליה. המצווה חייב להיות במצב שהוא מצוי בפני מוות או רואה עצמו כמי שהיה מצוי לפני מוות, בפני שני עדים ששומעים ומבינים את שפת המצווה. על השומעים לערוך מיד בסמוך לשמיעת הצוואה זיכרון דברים עם תאריך ונסיבות עריכתה ולהפקידה אצל רשם הירושות. צוואה זו תתבטל בתום 30 ימים מרגע שחלפה הסיבה שבגינה חש המצווה כי הוא עומד בפני מוות.
- צוואה בפני רשות ביניהם בפני נוטריון- מבחינת חוזקה של הצוואה היא חזקה יותר ומעמידה קושי לערער עליה. אך מעמיסה דרישות רבות, ביניהם דרישות כלכליות בפני המצווה.
- הצוואה הנפוצה ביותר ולא בכדי- צוואה בעדים- צוואה זו מסייעת להקטין את ההתנגדויות לגבי כשירותה או כשירותו של המצווה. היא נעשית ע"י עורך דין אשר בוחן את כשירות המצווה וההבנה ביחס לרצונו ולעריכת צוואה. נחתמת בנוכחות שני עדים אשר חותמים עליה בעצמם בנוסף. קיימת חשיבות לעריכת צוואה בעדים על ידי אדם מיומן על מנת שלא ניתן יהיה לערער עליה לאחר מותו של המצווה.
