סעיף 5 לחוק יחסי ממון, קובע כי בני זוג שנישאו זכאים למחצית שווים של כל הנכסים של בני הזוג עם התרת/פקיעת הנישואים. אך מציין סייגים שלא יכללו ולא יאוזנו בין הצדדים. אחד מהסייגים הינו "נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין". המשמעות היא שנכסים שהובאו ע"י מי מהצדדים בטרם נישאו הצדדים או נכסים שהתקבלו בירושה ו/או במתנה גם במהלך הנישואים, אינם ברי איזון ויהיו רק של הצד שקיבל/הביא אותם.

גברים או נשים אשר הגיעו עם נכסים קודמים לנישואים או בעלי ירושה טועים לחשוב כי הוראת הסעיף מגן עליהם לבל יאלצו להתחלק בשוויו של הנכס ביום הפרידה.

הפסיקה קבעה כי הוראות חוק יחסי ממון אינן מונעות שיתוף ספציפי בנכס ויש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הוא. פסק הדין בעניין יעקובי מ1995 קבע כי יש להחליט על בעלות אמיתית ולא רק בעלות פורמלית ברכוש. משמעות הדבר היא גם נכסים אשר אינם חלק מהרכוש המשותף ייבחנו בהתאם לדינים אחרים ולעקרון תום הלב. עוד הוסיף פסק הדין משנת 2012 בעניין אלמונית נ' אלמוני כי "על הטוען לשיתוף ספציפי בנכס החיצוני הנטל להוכיח את קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת השיתוף בנכס הספציפי".

בנוסף,  עקרון תום הלב מחייב לבחון האם במהלך השנים הציג הצד בעל הנכס לצד השני מצג שווא ולמעשה מנע ממנו לרכוש רכוש משותף אשר היה מבטיח קורת גג עבורו או לפחות סכום שיאפשר לו קורת גג שכזו. נבדוק האם הייתה הסתמכות במהלך השנים על הבטחותיו של בן הזוג אשר טען  כי הבית הזה הוא למעשה הבית של שניהם. נבדוק לאיזה שימוש שימש הבית- ייתכן ובני הזוג עשו שימוש בבית לצרכי המגורים עבור שניהם, גידלו שם את ילדיהם וחיו שם במשך שנים רבות ונוצר מצג כאילו הייתה בו כוונת שיתוף ולמעשה "הפך" להיות רכושם המשותף.

בהמשך לפסיקה בעניין אלמונית משנת 2012 קיומו של "דבר מה נוסף" יכול שיהיה העובדה כי בני הזוג השקיעו כספים משותפים בבית, השביחו אותו על ידי הוספת גינה, מטבח חדש והרחבת החדרים.

במהלך השנים, אימצה הפסיקה קריטריונים נוספים שיעידו על כוונת שיתוף ספציפי בנכס, ביניהם: מקורות המימון- האם אחד מבני הזוג שבבעלותו הנכס לפני הנישואין המשיך לשלם משכנתא במהלך הנישואים, האם גם אם לא התגוררו בני הזוג בנכס והוא היה מושכר, נעשה שימוש משותף בכספי השכירות או שהכספים נכנסו לחשבון משותף, מה היה אורך חיי הנישואין ומה טיבם של הנישואים, מועד רכישת הנכס והמצג שהוצג לבן הזוג השני ועוד.

מה ניתן לעשות על מנת להימנע מחלוקה שכזו? עריכה וחתימה על הסכם ממון בטרם נישואיו לציפי. הסכם שכזה היה מבטיח כי לא תהיה כוונת שיתוף בנכס בכל שלב ואפשר שיקבע סייגים ביחס לחלקו של בן הזוג בהתאם לשנים שיחיו ביחד או להשקעות שיושקעו בנכס.

אם הגעתם עם נכס ערב הנישואים  ו/או ירשתם נכסים במהלך הנישואים הסכם ממון בין בני הזוג עליכם לחשוב על כוונתכם ביחס אליו ועל המשמעויות ביום הפרידה ככל ותהיה כזו. בנוסף, אם אחד הצדדים, נקלע לסיטואציה שכזו שבה לא נחתם הסכם ממון, לא מדובר "בגזירה משמים" ויש לבחון את הנסיבות של אותו מקרה על מנת לבחון מה חלקו של כל אחד מבני הזוג בנכס.

כל אדם הוא שונה וכל סיטואציה בין בני הזוג היא שונה ואין להקיש ממקרה אחד למשנהו. ייעוץ בטרם כל פעולה יאפשר לכם למקסם את הזכויות שלכם ולמנוע מצב בו תיפגענה זכויותיכם.