החליף את המושג הישן אשר היה בשימוש בעבר "הסדרי ראייה" ואת כל הכרוך בו לרבות המושג "משמורת/ משמורת משותפת". לאחר פסק דינו של כבוד השופט שוחט (בית המשפט המחוזי ת"א מאי 2021) אשר ביקש להימנע מקביעת מי מההורים "כמשמורן" כפי שהיה נהוג בעבר וקבע את המונח של אחריות הורית וזמני שהות כפועל יוצא של הזמן שנקבע לקטינים עם כל אחד מההורים.
שינוי מגמה זה, אינו מתייחס כלל לחלוקת הימים או לאחזקה הפיזית של הילדים אצל הוריהם, אלא מציין נתון שהיה קיים וידוע, בו לשני ההורים באופן טבעי אחריות הורית שווה על ילדיהם מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. שני ההורים חבים באחריות שווה על ילדיהם ועניין חלוקת זמני השהות תיקבע בהתאם לצרכי הילדים וההורים והיכולת של כל אחד מהם.
שינוי המגמה של הפסיקה בבתי משפט, מאשר היום לקבוע זמני שהות שווים הכוללים לינה עם כל ילד בכל גיל, לרבות תינוקות קטנים. הכל תוך בחינת טובתו של הקטין. אין יותר העדפה להורה מסוים על פני אחר וכל מקרה נדון לגופו.
חשוב לזכור כי בקשה לזמני שהות, היא אחת מהבקשות המוגדרות סעד דחוף וניתן להגישה בכל עת גם בטרם החל ההליך המשפטי. בית המשפט רואה בקשר של הקטינים עם כל אחד מההורים כערך עליון, החשוב להתפתחות תקינה שלהם ולגיבוש הקשר ותחושת הביטחון.
עוד כדאי לזכור, כי גם אם נקבעו זמני שהות מצומצמים או רחבים מכל סיבה שהיא, אין המדובר בגזירה וניתן בכל עת בשינוי נסיבות לבקש שינוי, הגדלה או צמצום שלהם.
