במדינת ישראל ניתן לראות יותר ויותר זוגות חד מיניים המגדלים במשותף את ילדיו הביולוגיים של אחד מבני הזוג כילדיהם המשותפים והילדים מתייחסים לשני בני הזוג כהורה שלהם באופן משפחתי. אך לא כך מבחינה משפטית, למעשה היום אין חוק המסדיר את ההורות והרישום של ההורה שאינו ביולוגי במשרד הפנים ואין הגדרה בחוק למי הוא הורה?.
מקרים כאלו ניתן להסדיר היום באמצעות "צו הורות פסיקתי" הניתן בבית משפט לענייני משפחה.
לצורך הצו ולאחר מכן הרישום, על בני הזוג החד מיניים לעמוד במספר קריטריונים ולהגיש בקשה 60 ימים לפני הלידה ועד שנה מיום היוולדו של הקטין.
לצורך הגשת הבקשה חשוב כי לתינוק למעט הורה ביולוגי אחד, אין הורה ביולוגי נוסף . לדוגמא במקרה של תרומת זרע. אם שני ההורים הביולוגיים בחיים וקיים קשר עם הילד לא תינתן האפשרות בהכרה בהורה שלישי.
קריטריון נוסף הוא ששני בני הזוג מעל גיל 18 ולפחות אחד מהם מתחת לגיל 54 ושניהם תושבי מדינת ישראל.
בנוסף ייבדק משך הקשר בין בני הזוג- עליהם לקיים קשר זוגי במשך 18 חודשים לפחות הכולל משק בית משותף, מגורים משותפים והחלטה משותפת להביא ילד לעולם. וכמובן היעדר רישום פלילי בעבירות מין או אלימות או ילדים שהוצאו מחזקתם בעבר.
במקרה של נשים הצו יחול רטרואקטיבית מיום הלידה ובמקרה של גברים הצו יחול מיום נתינתו.
קיימת אפשרות כאשר התינוק נולד בטרם תחילתו של קשר זוגי להגיש בקשה לצו אימוץ.
ככלל רוי להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר, אך הפסיקה העניקה צווי הורות פסיקתיים גם לבני זוג שאינם ההורה הביולוגי גם בעת פרידה ופירוק התא המשפחתי, על מנת לשמור על טובת הקטינים.
